איך לשלם פחות מס על רווחים בשוק ההון

חזרה לחדשות

טיפ מס' 1

לקזז הפסדי הון מהשנה שעברה ברווחי הון מהשנה הנוכחית

 משקיעים רבים, בעיקר השכירים שבהם, אינם מגישים דו"ח למס הכנסה וכך מפסידים את האפשרות לקזז הפסדי הון משנה קודמת ברווחי הון בשנה הנוכחית. השנה, יותר מבכל שנה אחרת, כדאי למשקיעים שרשמו רווחי הון יפים השנה והפסדי הון בשנה שעברה לשקול להגיש דו"ח למס הכנסה, ולבקש החזרי מס ששילמו בשנה שעברה. העלויות הכרוכות בהגשת הדו"ח עשויות להתגמד לעומת החיסכון שיושג במס.

 חשוב להדגיש כי רבים מהמשקיעים שילמו בשנה שעברה מס על רווחי הון במחצית הראשונה של השנה, אולם בהמשך השנה רשמו הפסדי הון, ולא דרשו וגם לא קיבלו החזרי מס בגין ההפסדים בסוף השנה. הפסדים אלה הם "נכס מס" לא מנוצל, ופוטנציאל להחזרי מס לא מבוטלים השנה. כפי שציינו, כדי ליהנות מההחזרים האלה יש להגיש דו"ח למס הכנסה.

טיפ מס' 2

למכור ני"ע מופסדים לפני סוף השנה, כדי לקזזם כנגד רווחים בגין ני"ע

 המס על רווחים מניירות ערך מבוסס על עקרון המימוש. כל עוד לא נמכר נייר הערך, לא חייב הרווח במס, וגם ההפסד לא מוכר. לפיכך, יחידים שיש להם הכנסות מדיבידנדים ומריביות בגין ניירות ערך, שלא קוזזו במלואם כנגד הפסדים בשוק ההון, מומלץ שיבדקו אם יש להם ניירות ערך שטמון בהם הפסד. במקרה כזה אפשר למכור ניירות ערך אלו, ואת ההפסדים הטמונים בהם לקזז כנגד רווחים אחרים מניירות ערך, מדיבידנדים ומריביות, ובדרך זו לשלם פחות מס. אם נוכה מס במקור בגין אותן הכנסות, יהיה צורך להגיש דו"ח למס הכנסה ולבקש החזר מס.

חדר עסקאות	צילום: עמית שעל

טיפ מס' 3

לקזז בדו"ח השנתי את העמלה הבנקאית בגין העברת דיבידנדים לחשבוןכאשר הבנקים מעבירים לחשבונו של הלקוח הכנסות מריבית על אג"ח או מדיבידנדים על מניות, הם גובים עמלה על השירות. נוסף על כך, הם מנכים מס הכנסה של 20% על ההכנסה. המס מנוכה על ההכנסה ברוטו, ללא קיזוז העמלה שגובה הבנק. הציבור הרחב, שאינו מגיש דו"ח שנתי למס הכנסה, משלם כתוצאה מכך מסים מיותרים בהיקף כולל לא מבוטל. גם אותו ציבור שמגיש דו"ח למס הכנסה, ספק אם הוא ער לנושא זה, וספק אם הוא דורש את אותן הוצאות בניכוי, היות שהאישורים שמנפיקים הבנקים בגין ההכנסות מדיבידנד וההכנסות מריביות על אג"ח הם על הכנסה ברוטו ולא נטו.

על מס הכנסה להורות לבנקים לגרום לכך שניכוי המס במקור יהיה מההכנסה נטו (כלומר בניכוי העמלה שהם גובים), ולא מהכנסה ברוטו. עד שזה יקרה, הוא ממליץ למשקיעים אלה לבדוק אפשרות להגיש דו"ח למס הכנסה, דבר שיאפשר להם לקזז את ההוצאות ולדרוש את החזר המס. לצורך כך, רצוי לקבל מהבנקים אישורים על הוצאות העמלה שגבו בגין אותם דיבידנדים או ריביות שבגינם נוכה מס במקור על ההכנסה ברוטו.

למכור ני"ע מופסדים בתחילת השנה, כדי ליצור מגן מס במהלך השנה

 הבנקים והברוקרים מבצעים ניכוי מס במקור בגין הכנסות משוק ההון, ומקזזים הפסדים על בסיס חודשי ולא על בסיס שנתי. למשל אם בחודש ינואר הפסיד המשקיע 20 אלף שקל, ובחודשים פברואר־מרץ קיבל הכנסה של 25 אלף שקל מריבית ומדיבידנדים, יקזז הבנק את ההפסדים מחודש ינואר כנגד ההכנסות מריבית ומדיבידנדים בחודשים פברואר־מרץ, וינכה מס במקור רק על סכום של 5,000 שקל. אולם מה קורה אם סדר האירועים הפוך, כלומר אם המשקיע יקבל בחודשים פברואר־מרץ הכנסות מדיבידנדים וריבית בסכום של 25 אלף שקל, וימכור ניירות ערך בחודש אפריל בהפסד של 20 אלף שקל? הרי שהבנק ינכה לו מס במקור על סכום של 25 אלף שקל, ולא יבצע למשקיע החזר מס בגין ההפסד שנוצר לו באפריל. כדי לקבל את החזר המס, יצטרך המשקיע לחכות יותר משנה, להגיש דו"ח למס הכנסה ולקבל את החזר המס כשהוא צמוד+4% ריבית רק מתום השנה.

 מדובר בגזירה שפוגעת בציבור משקיעים לא מתוחכם, שאין לו רואה חשבון ויועץ מס צמוד, וספק אם הוא ער בכלל לכך שהוא משלם מס שהוא אינו אמור לשלם. להערכתי, הציבור הרחב מפסיד בכל שנה עשרות מיליוני שקלים מתשלום מסי יתר עקב מצב זה. מן הראוי שמס הכנסה יאפשר חישוב של המס על רווחי הון על בסיס שנתי ולא על בסיס חודשי. כלומר על מס הכנסה לאפשר לבנקים ולברוקרים קיזוז של הפסדים מרווחים ממכירות ניירות ערך (לרבות דיבידנדים וריביות שהתקבלו בגין ני"ע) באותה שנת מס, גם כאשר הרווח קדם להפסד, ולא רק כאשר ההפסד קדם לרווח, ולאפשר החזר ניכוי המס במקור אם מתברר שבחישוב שנתי המס הנכון בגין הרווח בניכוי ההפסדים באותה שנת מס נמוך מהמס שנוכה במקור בפועל.

בינתיים, עד שניכוי המס במקור וקיזוז ההפסדים ייעשו על בסיס שנתי, אני מציע לאותם יחידים למכור בתחילת שנת המס ניירות ערך שטמון בהם הפסד, כדי שההפסד שנוצר ישמש מגן מס כנגד הכנסות שיתקבלו במהלך השנה מריבית ומדיבידנדים בשוק ההון, ובכך להימנע מניכוי מס במקור מיותר. כדאי להתייעץ בנושא עם רואה חשבון או עם בנקאי.

 טיפ מס' 5

לקזז בדו"ח השנתי הפרשי שער ממכירת ני"ע הנסחרים בחו"ל

 שער הדולר אמנם כמעט לא השתנה מתחילת השנה, אולם גם שנת 2009, כמו קודמתה, התאפיינה בתנודתיות רבה בשער המטבע האמריקאי. בתקופות שבהן שער הדולר נמצא במגמה של תנודתיות רבה, כמו בימים אלה, קורה לעתים קרובות שאדם שרכש ני"ע במטבע חוץ ומכר אותם אחר כך, למשל, באותו מחיר דולרי (או במחיר דולרי גבוה יותר), מקבל תמורה נמוכה יותר בשקלים, מאחר ששער הדולר ירד. לדוגמה, אם קניתי השנה נייר ערך הנסחר בחו"ל ב־100 אלף דולר בשער דולר של 3.7 שקלים, ולאחר מכן מכרתי אותו ב־105 אלף דולר בשער של 3.4 שקלים לדולר, במונחים דולריים יש לי רווח, אבל בשקלים נומינליים נוצר לי הפסד של 13 אלף שקל. הבנקים, לפי הוראות מס הכנסה, אינם מכירים בהפסד זה. אולם יש פרשנות אחרת, ולפיה לפי לשון החוק, יש להכיר בהפסד בשקלים ולקזזו כנגד רווחים אחרים מניירות ערך.

 כיצד אפשר לחסוך בתשלום המס: למי שמגיש דו"ח למס הכנסה אני ממליץ לבדוק היטב את העסקאות שביצע בני"ע הנסחרים בחו"ל אשר נרכשו במטבע חוץ, ולא להסתמך רק על רישומי הבנקים בנושא זה. אם נוצרו לו הפסדים במונחים שקליים מהפרשי שער שקליים, אני ממליץ לו לקזז את ההפסדים בדו"ח השנתי המוגש למס הכנסה, לדווח על פחות רווחים ולדרוש החזרי מס בגין המס שנוכה במקור, שכן, כפי שנאמר לעיל, יש גם פרשנות אחרת, המכירה באותם הפסדים.

טיפ מס' 6

לקזז הפסדי הון החייבים במס בשיעור נמוך כנגד רווח החייב במס גבוה

 אחד העקרונות של מיסוי שוק ההון הוא שאפשר לקזז הפסדי הון כנגד רווחי הון הן מנכסים סחירים בבורסה והן מנכסים בלתי סחירים. הקיזוז נעשה שקל רווח כנגד שקל הפסד, ללא התחשבות בשיעור מס רווח ההון בגין כל נכס ונכס. למשל אפשר לקזז הפסד שנבע בגין השקעה באג"ח שקלית לא צמודה (שאילו היה רווח , היה חייב במס של 15%), כנגד רווח הון מנכסים בלתי סחירים, החייב במס בשיעור של 20%–48% (עקב החישוב הליניארי) או כנגד רווחים מניירות ערך אחרים, החייבים במס בשיעור של 25% (כגון "בעל מניות מהותי"). לנוכח העובדה שאין הוראה בפקודת מס הכנסה על סדר הקיזוז, רשאי כל נישום לקזז את הפסדיו כנגד רווחיו לפי שיקוליו שלו. לפיכך, אפשר לקזז הפסדים מניירות סחירים, שאילו היה רווח היו חייבים במס של 15%–20%, כנגד רווחי הון מנכסים לא סחירים, החייבים במס של 20%–48% או כנגד דיבידנד שמושך בעל שליטה מחברה שבשליטתו, ובגין הרווחים האחרים של ניירות הערך הסחירים לשלם מס של 15%–20%. לצורך כך יש כמובן להגיש דו"ח למס הכנסה.

טיפ מס' 7

לבחור ייחוס עלויות רכישה למכירה בשיטת הייחוס הספציפי

 ני"ע שנרכשו בכמה מועדים, ולאחר מכן כמה מהם נמכרו, החוק קובע שייחוס עלויות למכירות יהיה לפי שיטת "ראשון נכנס - ראשון יוצא". לדוגמה, אם קניתי 10 מניות לפי 10 שקלים למניה, ואחר כך קניתי עוד 10 מניות לפי 15 שקל למניה, ומאוחר יותר מכרתי 5 מניות לפי 20 שקל למניה, החישוב של הפסד או רווח הון ייעשה לפי המחיר שבו קניתי את המניות הראשונות. עם זאת, החוק גם מאפשר, בכפוף להנחת דעתו של פקיד השומה, גם ייחוס ספציפי. באותה דוגמה, אם קניתי 10 מניות ב־10 שקלים, ואחר כך קניתי בחשבון אחר בבנק אחר עוד 10 מניות ב־15 שקל, אם אני מוכר 5 מניות, אני יכול לנצל את שיטת הייחוס הספציפי ולמכור מניות מהחבילה שנרכשה במחיר גבוה יותר. לשם כך יש צורך שהרכישה תתבצע בחשבון אחר, ולכן מומלץ לקנות ניירות ערך בזמנים שונים בכמה חשבונות, כדי לאפשר גמישות בייחוס עלויות.

טיפ מס' 8

להגדיל הפסד מני"ע (או לשלם מס נמוך יותר) ולנכות הוצאות מימון

 שיעור המס על ני"ע סחירים הוא 20%. לבעל מניות מהותי, שיעור המס על ניירות ערך סחירים הוא 25%. יש עוד מסלול של תשלום מס שמאפשר לשלם מס של 25%, אולם בניכוי הוצאות המימון הריאליות. לבעל מניות מהותי, החייב ממילא במס של 25%, ברור שכדאי לו לתבוע בניכוי את הוצאות המימון הריאליות כנגד רווחיו. אולם גם לנישום רגיל יחיד, החייב במס של 20% ויש לו הוצאות מימון ריאליות בגין רכישת ני"ע (והוא אינו נחשב כסוחר), כדאי לבדוק אם עדיף לו לבחור במסלול של שיעור מס של 25%, ולהפחית את הוצאות המימון מהרווח. גם כאן יש צורך בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה. הדבר נכון ביתר שאת כאשר ישנם הפסדים מני"ע, שאז אפשר באמצעות הוצאות מימון להגדיל את ההפסדים (לרבות הפסדים הניתנים להעברה לשנים הבאות) ללא תשלום מס כלשהו.

טיפ מס' 9

למכור ני"ע ברווח, כדי שאפשר יהיה לקזז הפסדי מס שאחרת לא יוכרו

 נכון להיום, כאשר נישום יחיד מוכר נייר ערך ברווח - הבנק מנכה 20% מס על הרווח. אם מוקדם יותר באותה שנה מכר הנישום נייר ערך אחר בהפסד - הבנק מקזז אוטומטית את ההפסד ממכירת נייר הערך הראשון מהרווח ממכירת נייר הערך השני, ומנכה לו מס במקור רק על הרווח בניכוי ההפסד.

 לדוגמה, אם בחודש נובמבר ימכור המשקיע נייר ערך בהפסד של 15 אלף שקל, ובחודש דצמבר ימכור נייר ערך אחר ברווח של 20 אלף שקל - הבנק ינכה לו מס של 20% רק על ההפרש בין הסכומים, קרי 5,000 שקל.

 אולם מה קורה אם סדר האירועים הוא הפוך? כלומר אם אותו יחיד ימכור בחודש נובמבר נייר ערך ברווח של 20 אלף שקל, ובחודש דצמבר ימכור נייר ערך שני בהפסד של 15 אלף שקל? ההיגיון אומר שגם כאן הבנק צריך לבצע קיזוז בין ההפסד לרווח, ולבצע החזר חלקי של ניכוי המס במקור, כך שבסופו של דבר ישלם המשקיע מס על רווח של 5,000 שקל. אולם נכון להיום, הדבר אינו מתבצע, מפני שהוראות מס הכנסה מאפשרות רק קיזוז כאשר ההפסד קודם לרווח, ולא כאשר הרווח קודם להפסד. לכן בדוגמה שלפנינו יקבל הנישום מהבנק אישור למס הכנסה שניכו לו מס במקור על רווח של 20 אלף שקל ממכירת נייר הערך הראשון, ושיש לו יתרת הפסדים להעברה של 15 אלף שקל ממכירת נייר הערך השני. את האישור הזה אפשר לנצל רק אם מגישים דו"ח למס הכנסה. מי שלא יגיש דו"ח כזה עשוי להפסיד את הכסף ולשלם מס על רווח של 20 אלף שקל, במקום על 5,000 שקל.

 איך חוסכים בתשלומי המס: אפשרות אחת היא להגיש דו"ח למס הכנסה, ואז בדו"ח לקבל את החזר המס שנוכה. אין זה פתרון מושלם, שכן הגשת דו"ח למס הכנסה כרוכה בעלויות, וכמובן בלא מעט ביורוקרטיה. לכן מומלץ לוודא שהעלויות לא יעלו על החיסכון במס שייווצר מהגשת הדו"ח.

 עוד אפשרות היא שאותו נישום ימכור ניירות ערך אחרים שברשותו ברווח לפני סוף שנת המס, כדי שיוכל לקזז את ההפסדים מהרווח ממכירת נייר הערך.

טיפ מס' 10

להשקיע כספים בקרנות כספיות, במק"מ וכדומה במקום בפיקדון בבנק

 רווחים בגין ריבית בשל פיקדון שקלי בבנקים אינם ניתנים לקיזוז כנגד הפסדים מניירות ערך בבורסה, מאידך רווחים בגין קרנות כספיות בגין אג"ח ובגין מק"מ ניתנים לקיזוז כנגד אותם הפסדים.

 לפיכך, יחיד שספג הפסדים בבורסה, ורוצה להשקיע את הכסף שנותר לו בהשקעה סולידית, טוב יעשה עם ישקיע את כספו במק"מ, בקרנות נאמנות כספיות וכיוצא בהם, ויימנע מהשקעה בפיקדון שקלי בבנק (והכל בכפוף לתשואה המתקבלת), כך שיוכל לקזז רווחים אלו כנגד ההפסדים שספג בבורסה.

 הדבר נכון ביתר שאת בנוגע לחברות. במקרה זה, נוסף על סוגיות קיזוז ההפסדים, השקעה בפיקדון בבנק אינה מקנה הגנה אינפלציונית, כמו ההגנה שמקנה השקעה בקרנות נאמנות, במק"מ וכדומה.

 נוסף לכך, במקרה של חברות שיעור המס בגין השקעות אלו הוא 25% לעומת מס חברות רגיל בגין השקעה בפיקדון שקלי.